Menu
עלול: פיה ושני ישראלים נחטפים על ידי מחבלים במדבר סיני ומוצגים לפני איום מוות אם לא ישוחררו 12 אסירים. “הילדה מאוסלו” הוא סדרת תרחישים תרבותית נורווגית-ישראלית מתח ישראלית של 2021 בכיכובה של אנקה פון דר ליפה, עמוס תמם ורעידה עדון. יורה אורי ברבש וסטיאן קריסטיאנסן מפיקים. סדר התסריט נקרא “Bortført” בנורווגיה.
תקציר: במדבר סיני הרחב, פיה, יחד עם שני ישראלים, נחטפים על ידי מחבלים. חייהם תלויים בסדר מעמדו של ממשלת ישראל לשחרר שניים עשר אסירים. “הילדה מאוסלו” היא סדרת תרבותית נורווגית-ישראלית מתח שבה משתתפים אנקה פון דר ליפה, עמוס תמם ורעידה עדון. בבימוי משולב של אורי ברבש וסטיאן קריסטיאנסן, סדר הוכרז כ-“Bortført” בנורווגיה.
תקציר: בזמן שפיה, נורווגייה, ושני חבריה הישראלים שלה נהנים מחופשה במדבר סיני, הם נחטפים על ידי מחבלי ISIS. המצב הסוער שלהם תלוי בתנאי שממשלת ישראל תשחרר שניים עשר אסירי ISIS וממשלת נורווגיה תשחרר אסיר נוסף מכלא בנורווגיה, שלא תתגשש האיום של מוות. אמא של פיה, דיפלומטית נורווגית, נוסעת למזרח התיכון, סומכת על חברים ישנים וסוד ישן כדי לעזור לשחרר את בתה.
ככל שהמתח הדיפלומטי מתסכל, אמא של פיה, דיפלומטית נורווגית מנוסה, נכנסת למבוך המשא ומתן הפוליטי בין ישראל ונורווגיה. מתוך רצונה האםית, היא נכנסת לדיונים בלתי פשוטים עם יחידים ישראלים, שמדגישה את האיזון הדק בין להבטחת בטחון בת ילדה לבין ניווט ההשפעות הגיאופוליטיות של שחרור אסירים. באותו הזמן, סוכנויות המודעות משני המדינות שותפות לאסוף מידע קריטי על מקום המעצר של השבויים ועל דרישות הקבוצה האקטרימיסטית.
חוזרים למדבר סיני, פיה וחבריה הישראלים שלה נאבקים עם המציאות הקשה של שביהם. החוטפים, חברי הקטן האכזב של אייסיס, משטרים להם לחץ פסיכולוגי ולחילוף פיזי, משתמשים בשבויים ככלי במטרה לשחרר את קומרדיהם המעוצבים. הרקע המגוון של פיה וחבריה הישראלים, שבתחילה היה מקור לאחדות, הופך למיקרוקוסם של הפקרובלם הגיאופוליטי הרחב שמקיף את פרטי ההחטפה. במאבקם המשותף לשרוד, השוניות התרבותיות דוהרות והתמסרות קולקטיבית מתפשטת כשהם יוצרים קשר שאינו נשבר נגד האיום המתמשך.
כך שהשעון נמשך, אמא של פיה חושפת סוד שנשמר בצורה מסודרת מעברה, חושפת קשר למסתר רשת הפוליטיקה הבינלאומית והאכסן. תוך ניצול בריתות ישנות והקרבה אישית, היא מגלה פתרון אפשרי המשנה את יחסי הכוח לטובת שחרור השבויים. באותו זמן, ממשלות ישראל ונורווגיה יוצאות למקום דילמה אתית של מתקפות טרור, ומשקלות את העלות של שחרור אסירים לעומת הקרב האנושי המתלטט. הבמה מוכנה למגע על מוות הדיפלומטיה, הקשיחות והקשרים הקיימים בין המדינות.
בעת ניסיון החילוץ, המתמקד בשיחזור פיה וחבריה לחירותם, התחילו המתמקדים המיוחדים של יחידות מיוחדות משני המדינות להתקרב אל המקום בו מתקיימת החטיפה. באמצעות תכנון מדויק ודחיפות חירוץ, יחידות הקומנדו מתמקמות בסמוך למקום המצוע, עוברות מסלולי מדבר מסוכנים בדיוק ודיוק, כשכל שנייה חשובה. חשיבותם של הכוחות המיוחדים הופכת לבדוקה מרכזית במהלך הקרב.
גם כאשר משימת החילוץ מתקרבת לסיומה, המעמד הדיפלומטי ישראלי-נורווגי נמשך לקראת סיומה. עם החופש של פיה וחבריה תלויים לא רק עתידם אלא גם התופעות פוליטיות וחברתיות במקום המרוחק שכאן תתרחש הסיפור. עימותים תרבותיים, ניסיונות ניקום ושאפות שונות יתפשטו בעקבות הארועים, מראים כי השיחות בין תרבויות ומדינות הפכו לכל כך מורכבות ומשולבות עד כדי כך שקיומן כבר עצמן נעשה חשוב.
בסופו של “הילדה מאוסלו,” הסדרה הופכת למבחן אמיץ על יכולת הדיפלומטיה לפתור סכסוכים באמצעות דרכים שונות, כאשר התקשורת בין עממים, הבנת השוני ביניהם, והתמודדות עם מציאותיהם הייחודיים משמשים כמפתח למציאת פתרונות עממיים ובינלאומיים לבעיות מורכבות.
“נערת אוסלו” – סיפור מרתק על דיפלומטיה, ייאוש וקשרים בלתי סבירים
מבוא:
“נערת אוסלו”, סדרת מותחן תרבות ישראלית-נורווגית משנת 2021, מגוללת סיפור מרתק על רקע הרקע העצום והבוגדני של מדבר סיני. בכיכובם של אנקה פון דר ליפה, עמוס תמם וראידה אדון, ובבימוי משותף של אורי ברבש וסטיאן כריסטיאן, הסדרה לוקחת את הצופים למסע סוער המשלב פוליטיקה בינלאומית, הקרבה אישית ורוח האדם הבלתי נכנעת.
סקירת העלילה:
הנרטיב מתחיל בחופשה האידילית של שאפיה, נורווגית, ושתי חברותיה הישראליות במדבר סיני. הפנאי שלהם מקבל תפנית מרושעת כאשר הם נחטפים על ידי טרוריסטים של דאעש, ומציבים אולטימטום מצמרר לממשלות ישראל ונורבגיה: שחררו שנים עשר אסירי דאעש ואסיר נורווגי, או עמדו בפני מותם של השבויים.
מתחים דיפלומטיים:
כשהמתח הדיפלומטי עולה מדרגה, אמה של פיה, דיפלומטית נורבגית מנוסה, נכנסת לרשת הסבוכה של משא ומתן מדיני בין ישראל לנורבגיה. מונעת על ידי אינסטינקט אימהי, היא עוסקת בדיונים מאתגרים עם פקידים ישראלים, ומאזנת בעדינות את ביטחונה של בתה עם ההשלכות הגיאופוליטיות של שחרור אסירים. במקביל, סוכנויות מודיעין משתי המדינות משתפות פעולה כדי לאסוף מידע חיוני על מיקומם של השבויים ועל דרישות הארגון הקיצוני.
מאבקים בשבי:
במציאות הקשה של השבי שלהם, פיה וחבריה הישראלים מתמודדים עם לחץ פסיכולוגי ופיזי שמפעילים שוביהם של דאעש. הרקעים המגוונים שאיחדו אותם בתחילה הופכים למיקרוקוסמוס של מורכבויות גיאופוליטיות רחבות יותר. בעודם נלחמים על הישרדות, פערים תרבותיים מיטשטשים, ונוצר קשר קולקטיבי נגד האיום הממשמש ובא.
סודות שנחשפו:
אל מול השעון המתקתק, אמה של פיה חושפת סוד שמור מעברה, וחושפת קשר לעולם הנסתר של הפוליטיקה הבינלאומית. תוך מינוף בריתות ישנות והקרבה אישית, היא מגלה פתרון פוטנציאלי שמשנה את הדינמיקה הכוחנית לטובת שחרור השבויים. בינתיים, ממשלות ישראל ונורבגיה מתמודדות עם הדילמה האתית של דרישות טרור, תוך שקלול המחיר האנושי מול הקרב על החירות.
משימת הצלה:
עם התפתחות ניסיון החילוץ, יחידות מיוחדות משתי המדינות מתכנסות לאתר החטיפה. באמצעות תכנון מדויק וקביעה דחופה, יחידות הקומנדו מנווטות בדרכי מדבר מסוכנים, תוך מודעות לכך שכל שנייה חשובה. משמעות הכוחות המיוחדים הופכת למבחן מרכזי בקרב על החופש.
התמודדות דיפלומטית:
במקביל, העימות הדיפלומטי הישראלי-נורווגי נמשך, ומגיע לשיאו כאשר גורלם של פיה וחבריה תלוי על הכף. החופש שלהם הופך לא רק לניצחון אישי אלא גם לזרז לשינויים פוליטיים וחברתיים בסביבת הסיפור המרוחקת. צצים קונפליקטים תרבותיים, ניסיונות פיוס ושאיפות מגוונות, המציגים את האופי המורכב והמשולב של שיחות בין תרבויות ועמים.
סיכום:
“נערת אוסלו” מגיע לשיאו כחקירה נועזת של יכולתה של הדיפלומטיה לפתור קונפליקטים באמצעות תקשורת מגוונת, הבנת הבדלים וניווט במציאות ייחודית. הסדרה מדגישה כי בעולם שבו תרבויות ומדינות קשורות זו בזו, היכולת למצוא פתרונות לבעיות מורכבות תלויה בדיאלוג ובשיתוף פעולה בין מדינות.
היי, שמי חליק ואני העורך הראשי של צומת הסרטים של חאליק.
